מטרת המחקר שבוצע במסגרת 2 מרכזים אוניברסיטאיים בארה"ב היתה להעריך את השינויים קצרי-טווח בלחץ הדם במשך 24 שעות עם החלפת 30 דקות ליום מהתנהגות אחת מתוך הפעילות במשך היממה בהתנהגות אחרת במבוגרים שעובדים. נכללו 659 משתתפים שלחץ דמם עבר ניטור אמבולטורי במשך 24 שעות ושתי בדיקות של מד תאוצה (מותן לפרק כף היד). התנהגות ללא פעילות עם 30 דקות של שינה היתה קשורה בממוצע נמוך יותר ומובהק הן של הלחץ הסיסטולי והן הדיאסטולי. החלפת 30 דקות של פעילות גופנית קלה עם 30 דקות שינה היתה קשורה בערכים נמוכים יותר ומובהקים של ממוצעי הלחץ הסיסטולי והדיאסטולי. לא נמצאו קשרים נוספים בין התנהגות תוך 24 שעות עם שינויים בלחץ הדם במשך 24 שעות.
Boudreaux BD, Schwartz JE, Romero EK, Diaz KM. Reallocations of Time Between Sleep, Sedentary Behavior, and Physical Activity and Their Associations With 24-Hour Blood Pressure. Am J Hypertens. 2025 Feb 18;38(3):164-167.
הערה
במחקר הנוכחי נמצא שהחלפת 30 דקות ללא פעילות או עם פעילות קלה שניהם בשינה של 30 דקות הורידה באופן מובהק בשתי ההחלפות את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. ממצאים אלו מניחים שהגברת זמן השינה על חשבון של זמן ללא פעילויות או פעילות גופנית קלה יכולה לתרום לאיזון טוב יותר של לחץ הדם. מחקר דומה הדגיש שאפילו תקופות קצרות של פעילות גופנית נמרצת יכולה להשפיע באופן חיובי על לחץ הדם. החלפת רק 5 דקות של זמן ללא פעילות עם פעילות גופנית נמרצת כמו עלייה במדרגות או ריצה היתה קשורה בירידה סיסטולית ודיאסטולית. ממצאים אלו מדגישים את התועלת האפשרית לכלול פריצות קצרות של פעילות נמרצת לרוטינה היום יומית לבריאות הקרדיו-וסקולרית. מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של איזון שינה, הורדת אי פעילות כדי לעסוק בפעילות גופנית לאיזון מרבי של לחץ הדם. החוקרים מעלים את ההשערה שתועלת השינה היא בירידת לחץ הדם בשינה (dipping) בסביבות 10-20% ובקפיצת הבוקר ולכן החלפת התנהגות של שעות הערות עם זמן שינה מוגברת (לא מעל 7-8 שעות) יכולה להאריך את משך רמות לחץ הדם הבסיסיות. מכל מקום השפעה זאת היא יחסית קטנה. מעניין, לא נמצאה כל תועלת שקשורה בלחץ הדם ב – 24 שעות והקצאת זמן קצר לפעילות גופנית נמרצת. שאלתי היא מה עושים לאנשים קשישים שמרבית היום ישנים או בישיבה בכיסא גלגלים או במיטה? האם להעיר אותם ולשכנעם לבצע כל פעילות גופנית אפשרית?