מטרת העיבוד הנוכחי ממחקר PAMELA האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין מידת הנוקשות העורקית לבין LVH שנובע מעיצוב קונצטרי מחדש של החדר השמאלי ביל"ד ממוסך. נכללו 272 משתתפים (253 נורמוטנסיסביים ו – 119 עם יל"ד ממוסך) שהשתתפו בסקרים השני והשלישי של מחקר PAMELA שבוצע 10-25 שנה מאז ביצוע ההערכה הראשונה. איסוף הנתונים כלל היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית , בדיקות דם במרפאה, ABPM, אקו-לב ומדד וסקולרי לב -קרסול. חולי יל"ד ממוסך בהשוואה לאלו ללא יל"ד היו צעירים יותר , עם ערכים גבוהים יותר ומובהקים של לחץ דם במרפאה, בבית, והלחץ הסיסטולי והדיאסטולי במשך היום והלילה ב – ניטור האמבולטורי, במדד לב-קרסול ובמהירות הדופק. הסבירות לסבול מיל"ד ממוסך היתה יותר מכפולה (יחס סיכון מוגבר ומובהק של 2.29) מלווה במדד לב – קרסול וסקולרי מודבר ובעיצוב מחדש של החדר השמאלי בהשוואה לאלו ללא נזק לאברי מטרה. קשר זה הראה ערך יחיד ומובהק בזיהוי יל"ד ממוסך לעומת סמנים יחידים לנזק באברי מטרה של 1.59 – 0.80 לעיצוב מחדש של החדר השמאלי לאחר תיקנון לגיל, מגדר, לחצי הדם הסיסטולי והדיאסטולי במרפאה וסוכרת.
Cuspidi C, Facchetti R, Gherbesi E, et al. Increased arterial stiffness and left ventricular remodelling as markers of masked hypertension: findings from the PAMELA population. J Hypertens. 2025 Jan 23. Epub ahead of print.
הערה
ממצאי מחקר זה מניחים שחיפוש מקביל של נזק תת-קליני של יל"ד מווסת לאברי מטרה, עם מאפיינים וסקולריים של מדד לב -קרסול, ואקו-לב מגבירים את הסבירות של חשיפת יל"ד ממוסך בהשוואה לסמן בדיד תת-קליני לנזק לאברי מטרה בגלל יל"ד (כמו נוקשות עורקים מוגברת או LVH) באוכלוסייה הכללית בעיקר בקרב גברים. מנקודת מבט קלינית נתוני מחקר זה תומכים בדעה של יישום מקובל למדידת נוקשות העורקים ע"י מדד וסקולרי לב-קרסול עם שילוב של אקו-לב לסמנים של מחלת לב היפרטנסיבית. הראיות בספרות לנושא חשיפת יל"ד ממוסך הן סותרות ומשקפות את ההבדלים בין המחקרים השונים בבחירת החולים כמו אלו עם מחלות נלוות, טיפול ביל"ד, הגדרה של לחץ דם תקין במרפאה (כמו האירופיות לעומת האמריקאיות) וספי לחץ הדם מחוץ למרפאה (כמו בערות, בשינה או ב – 24 שעות). בהקשר לכך, יש לציין שבמחקר הנוכחי בוצע עיבוד של יחידים באוכלוסייה הכללית עם יל"ד תקין במרפאה כאשר כ – 41% מהם טופלו בתרופות נגד יל"ד שבהם 44% היו עם ערכי לחץ דם גבוהים מחוץ למרפאה. משתתפים ללא נזק וסקולרי או לבבי תת קליני ייצגו כ – 46% של כלל האוכלוסייה שעברו מעקב ע"י אלו עם נזק לבבי או וסקולרי בדיד (37%), ועם שילוב של נזק תת-קליני לאברי מטרה (17%) בהתאמה. הבדלים מגדריים נמצאו במחקר הנוכחי בקשר בין שילוב של נזק תת -קליני באברי מטרה ויל"ד ממוסך. מחקרים קודמים הראו שהשכיחות של יל"ד ממוסך גבוהה יותר בקרב גברים מאשר בנשים ולכן ממצא זה יכול להסביר את הסיכון המוגבר יותר לאירועים CV בגברים. המנגנון אינו ידוע אבל דווח שיל"ד ממוסך קשור בהגברת פעילות המערכת הסימפתטית יותר בגברים עם הפעלת המערכת רנין-אנגיוטנסין ומסביר את הסבירות של עליית הנזק לאברי הגוף, אירועים CV, יל"ד ממוסך ונזק CV. לכן, קיימת חשיבות גדולה להתייחס ליל"ד ממוסך בגברים. היות המחקר תצפיתי אינו מאפשר קביעת סיבתיות בין יל"ד לנזק תת-קליני באברי מטרה. השאלה שלי היא – בשביל מה יש צורך בכל הבדיקות הנ"ל שאינן ישימות לרופא הקליני כאשר כל חולה עם לחץ דם תקין במרפאה יש להפנות לפחות לבדיקה ביתית של לחץ הדם ובמידה והוא מעל התקין זה מספיק לאבחן יל"ד ממוסך.