מטרת המחקר שבוצע בהולנד היתה לבדוק מאפייני מרשמים להורדת לחץ הדם בקרב גברים ונשים בפרקטיקה היום יומית ברפואה ראשונית. בעיבוד נכללו נתונים שנאספו משנת 2018 תוך עבודה רוטינית באלו שטופלו בלחץ דם מוגבר וללא מחלות CV או סוכרת. נבדקו ההבדלים במספר התרופות שהונפקו ואיזון לחץ הדם. במחקר התצפיתי נכללו 8,596 נשים ו – 5,788 גברים. לשני המגדרים הונפקו כ – 1.8 תרופות בממוצע לכל חולה. לנשים לעומת גברים הונפקו מינונים נמוכים יותר באופן מובהק (1.8 לעומת 2.1) וקיבלו באופן מובהק יותר חסמי בטא (35.4% לעומת 26.3) ויותר דיורטיקה באופן מובהק (53.7 לעומת 50.5%) ומעט יותר מעכבי האנזים המהפך (24.3% לעומת 24.4% הבדל לא מובהק). יש לציין שאיזון לחץ הדם (נמוך מ – 140/90) בנשים היה טוב יותר באופן מובהק (50.2% לעומת 25.4%).
Dal Canto E, Theunisse SL, Bots ML, et al, Sex differences in the prescription of anti-hypertensive medications in primary care patients. BJGP Open. 2025 Feb 20, Epub ahead of print.
הערה
מחקר זה זיהה הבדלים מגדריים במאפייני הנפקת תרופות נגד יל"ד. לנשים הונפקו מינונים נמוכים יותר וסוגים שונים של תרופות למרות שמספרם היה בממוצע קרוב ל -2 בשני המגדרים. גם איזון לחץ הדם היה טוב יותר בנשים בניגוד לגברים – 50.2% בנשים לעומת 45.5% בגברים שהגיעו לערכי לחץ דם נמוך מ – 140/90 ממ"כ. הממצאים על שיעור נמוך יותר באיזון לחץ הדם בקרב נשים לעומת גברים הם בהתאמה למספר מחקרים שבוצעו בארה"ב ובהולנד שבו יל"ד שאינו מאוזן נמצא ב – 52% מהנשים וב- 68% מהגברים. ממצאי מחקר זה בניגוד לממצאים אחדים בעבר מניחים שקיימת יציבות בשכיחות לחץ דם שאינו מאוזן בשיעור גדול אבל עם אפשרות לייצובו בנשים בעוד שבגברים קיימת רק מגמה. במחקר הנוכחי נמצא הבדל מגדרי במספר התרופות ולא ניתן להשוואה בגלל ראיות מעטות במחקרים אחרים. המחקר מראה גם שמינון התרופות שהונפקו לנשים היה נמוך יותר בנשים מאשר בגברים, הבדל שעולה עם מספר גדול יותר של תרופות נגד יל"ד. איזון טוב יותר של לחץ הדם הגבוה בנשים לעומת גברים הושג באותו מספר של כדורים במינון נמוך יותר. ממצא זה מעלה את השאלה האם יש לשנות את ההנחיות בסוג ההנפקות של תרופות לנשים וגברים. הבדלים במערכת רנין-אנגיוטנסין, המערכת החיסונית ותופעות לוואי יכולים לתרום להבדלים אלו בין שני המגדרים. יתרה מכך, לנשים יש פרופיל פרמקו-קינטי ופרמקו-דינמי שגורמים לריכוזים גדולים יותר של תרופות בנסיוב ולעליית הסבירות של תופעות לוואי. לכן, מינון נמוך יותר יכול להתאים לנשים כפי שנמצא לאחרונה לגבי הבדלים מגדריים בטיפול באי ספיקת לב ולכן ההנחה היא שנשים צריכות מינונים נמוכים של מעכבי האנזים המהפך, ARBs וחסמי בטא בהשוואה לגברים. גישה זאת יכולה למנוע תופעות לוואי והיענות טובה יותר היות ומינונים נמוכים יכולים לשפר את היעילות ולגרום לפחות תופעות לוואי. מצד שני, גישה זאת מעלה שאלות האם הטיפול בגברים הוא נמוך מהנחוץ או מראה היענות נמוכה לתרופות היות והיענות קשורה גם בהשגת מטרות הטיפול. במחקר הנוכחי נמצאו הבדלים מגדריים לגבי סוגי התרופות כמו, שלנשים מנפיקים פחות מעכבי האנזים המהפך עם סבירות גדולה יותר להנפקת דיורטיקה. נמצאה גם הנפקה גדולה יותר של חסמי בטא בנשים לעומת בגברים. סתירה זאת יכולה לנבוע משינויים באוכלוסייה הנבדקת כמו חולים עם מחלה CV או אי ספיקת לב -מצבים ששכיחים יותר בגברים שמטופלים פעמים רבות בחסמי בטא. גם למצבי בריאות אחרים ולאיכות החיים יכולה להיות השפעה על תוצאות אלו.