מטרת המחקר שבוצע בסין היתה לבדוק האם לתרופות להורדת לחץ הדם ממשפחת המערכת רנין-אנגיוטנסין יש פוטנציאל להפחית התקדמות של הפרעה קוגניטיבית קלה לדמנציה. במחקר רטרוספקטיבי של נתוני Alzheimer's Disease Neuroimaging Initiative נכללה עוקבה שכללה 403 משתתפים בגיל ממוצע 74, 152 (37.7% נשים) עם יל"ד והפרעה קוגניטיבית קלה בבסיס. הטיפול שקיבלו המשתתפים בתקופת המעקב כללו ARBs, ACEs, חסמי בטא, CCBs ודיורטיקה. בעיבוד נערך תיקנון לערפלנים. במעקב חציוני של 3 שנים התקדמו 158 (39.2%) מהם לדמנציה. ARBs היו קשורים עם הסיכון הנמוך לדמנציה בהשוואה ל – ACEs (יחס סיכון מובהק של 0.45, סוגי תרופות אחרות ביחס סיכון מתוקנן ומובהק של 0.45 ותרופות שאינן פועלות על המערכת רנין- אנגיטנסין ביחס סיכון מובהק של 0.31.
Deng Z, Jiang J, Wang J, et al; Alzheimer’s Disease Neuroimaging Initiative. Angiotensin Receptor Blockers Are Associated With a Lower Risk of Progression From Mild Cognitive Impairment to Dementia. Hypertension. 2022 Oct;79(10):2159-2169.
הערה
יל"ד בעיקר באמצע החיים קשור בסיכון מוגבר לדמנציה וסקולרית ולמחלת אלצהיימר וכיום אין עדיין כל תרופה למניעתה או לטיפול בה. יכולת המערכת רנין-אנגיוטנסין לחדור למוח דרך מחסום דם-מוח משפיעה לטובה על המוח אלא שקיימות עדיין שאלות ללא פיתרון. ייחודו של המחקר הנוכחי הוא בהכללת סמנים בנוזל הצרברו-ספינלי במשתתפים עם הפרעה קוגניטיבית קלה. אלא, בדומה למחקרים אפידמיולוגיים על השפעת על איזון לחץ הדם. כמו הטייה בהתוויה ובמקרה זה לא להתחשב רק בהשפעת איזון לחץ הדם. במחקר הנוכחי נמצא שקרוב ל 73% מהמשתתפים קיבלו תרופות אחרות בנוסף לתרופות מהמערכת רנין-אנגיוטנסין ולכן קיימת מגבלה בפירוד הממצאים. בנוסף, חזאי טוב יותר לדמנציה הוא בממצאי לחץ הדם וגורמי סיכון נוספים באמצע החיים אבל מרבית המחקרים כמו הנוכחי עוסקים רק באוכלוסייה זקנה ואינם מתייחסים להיסטוריה של לחץ הדם לפני גיוסם למחקר. לשאלה העיקרית האם התרופות ליל"ד משפיעות רק דרך הורדת לחץ הדם, השפעה אחרת או שניהם אין כל תשובה במחקר הנוכחי שהוא אפידמיולוגי תצפיתי. קיימים מספר מחקרים קטנים אקראיים ומבוקרים כמו השפעה טיפול של 12 חודשים בקנדסרטן על הפרעה קוגניטיבית קלה לעומת ליזינופריל והשפעתו על התיפקוד הביצועי והזיכרון המילולי. על מעורבות מערכת הרנין-אנגיוטנסין בפתוגנזה של אלצהיימר קיימים מספר ראיות מחקריות. מערכת זאת מייצרת פפטידים ביואקטיביים רבים בעלי טווח נרחב של פעילויות בפתוגנזה של מחלה זאת לבד או בשילוב איזון לחץ הדם שמשפיעות על התיפקוד הווסקולרי וויסות המטבוליזם של האמילואד וה – tau. תרופות נגד יל"ד יכולות להשפיע פרט להורדת לחץ הדם גם על הפתוגנזה של אלצהיימר במנגנונים רבים שכוללים נוגדי חימצון, נוגדי דלקת, נוגדי קרישיות וטוקסיות, השפעות לקידום אנגיוגנזיס ושיפור תיפקוד האנדותל. במחקרי חיות נמצא שהאנזים המהפך מפחית אמילואיד-בטא אבל התוצאות היו סותרות, מחקרים אחדים הראו שאין כל השפעה בטיפול קצר-טווח על הפחת אמילואיד בטא בעכברים צעירים תוך עלייה בהצטברות אמילואיד בעכברים זקנים לאחר טיפול ארוך בקפטופריל. מצד שני, גם מתן קפטופריל לזמן ארוך לא שינה את הפתולוגיה של אמילואיד המוח בעכברים טרנסגניים. תוצאות סותרות הושגו גם עם מעכבי האנזים המהפך אנלפריל ופרינדופריל. לשאלות רבות אין מענה וקיים צורך לחקור ולהבין מהו המנגנון המדוייק שבו תרופות נגד יל"ד כמו נוגדי קולטני האנגיוטנסין משפיעות על סמני הדלקת, סמני האלצהיימר וסמני האנדותל להבהרת תפקיד המערכת רנין-אנגיוטנסין בהתפתחות של מחלת אלצהיימר. המחקר הנוכחי ממלא חלק מהפער בידע זה היות והוא שונה מאד מהמחקרים התצפיתיים והמטה-אנליזות הקודמות. האפשרות לבדיקת סמני אלצהיימר בנוזל השדרה עוזרת להבהיר את המנגנון של נוגדי קולטני האנגיוטנסין בתהליך המחלה. חוזק נוסף של מחקר זה הוא בשימוש בעוקבה שעברה הדמיות עצביות עם מספר משתתפים מספיק על השפעת התרופות נגד יל"ד תוך תקופה מספקת של כ – 3 שנים שאיפשרה גילוי מוקדם של דמנציה. ;נצטרך למחקרים נוספים כדי להבין טוב יותר את המנגנון המדוייק.