מטרת העיבוד הסיסטמתי במטה-אנליזה זאת שנערך ע"י חוקרים בעיקר מאוניברסיטת יוטה היתה לבדוק את השפעת הטיפול התרופתי ביל"ד על הירידה בקוגניציה בקשישים. נכללו מחקרים אקראיים ומבוקרים פלצבו עם תוצא כמותי של קוגניציה והתערבות תרופתית לפחות למשך 12 חודשים לטיפול בקשישים מעל גיל 60. התוצא הראשוני היה שינוי בקוגניציה ע"י הטיפול התרופתי ביל"ד. נכללו 8 מחקרים אקראיים עם 34,994 משתתפים השינוי בממוצע ההבדל המתוקנן בשינוי המובהק בקוגניציה היה -0.049 ממצא שמעיד שהטיפול ביל"ד מפחית את הירידה בקוגניציה. ההטרוגניות היתה נמוכה.
Gupta A, Perdomo S, Billinger S, et al. Treatment of hypertension reduces cognitive decline in older adults: a systematic review and meta-analysis. BMJ Open. 2020 Nov 17;10(11):e038971.
הערת פרופ' יודפת
ממצאי העיבוד הנוכחי מראים שטיפול תרופתי בלחץ דם בקשישים ללא עדות לשבץ מוחי קודם מפחיתים באופן מתון את הירידה בקוגניציה וזאת בניגוד למחקרים קודמים שהראו שטיפול ביל"ד מחמיר את הירידה בקוגניציה. ההפחתה בירידת הקוגניציה ע"י טיפול ביל"ד היתה עקבית גם במטרות הורדת לחץ הדם השונות עם ההשפעה הגדולה ביותר בהורדת לחץ הדם ליעד סיסטולי של 120 ממ"כ. הפחתה זאת היתה גם עקבית לאורך זמן מ – 1994 ועד 2020 כאשר המחקרים שפורסמו כללו גם מטה-אנליזה זאת. התועלת של הטיפול ביל"ד נשארה עקבית לאחר תיקנון להשפעת מישתנים מתווכים של דמנציה וסקולרית וסוכרת. מידת ההשפעה של הפחתת הירידה בקוגניציה היתה קטנה. נראה שהתועלת של הטיפול בלחץ הדם נאמד בשלב זה בחסר בגלל שיטות מדידת הקוגניציה במחקרים אחדים. קיימת אפשרות שהורדת לחץ הדם משפיעה על כמה תחומים של הקוגניציה יותר מאשר על אחרים ומדידת הקוגניציה באופן כוללני מפזרת השפעה זאת. לדוגמא, לא נמצא כל הבדל בין מדדי MMSE, בהיארעות של דמנציה או בירידה קוגניטיבית במחקר SCOPE אבל בתת-מחקר שלו נמצא שיפור בקשב וזיכרון אפיזודי ע"י טיפול ביל"ד. נצטרך למחקרים נוירו-פסיכולוגיים נרחבים כדי לאשר הנחה זאת.