מטרת המחקר שבוצע במספר מרכזים רפואיים בארה"ב היתה לבדוק האם קרדיופתיה (עלייה בלחץ הסוף-דיאסטולי בגלל הפרעה דיאסטולית) של הפרוזדור השמאלי שמשתנה ע"י עלייה בלחץ הדם היא גורם סיכון לתמותה תוך שימוש בנתוני Health and Nutrition Examination Survey. קרדיופתיה פרוזדורית הוגדרה כאשר באק"ג היה הערך האבסולוטי של העומק בשלב השלילי גבוה מ – 100 μV בקיום גל P דו-פאזי ב – V1. לקביעת התמותה השתמשו במדד התמותה הלאומי. בסקר נמצא שרק 2.7% מהמשתתפים סבלו מקרדיופתיה פרוזדורית. תוך מעקב חציוני של 14 שנים אירעו 2.922 מקרי תמותה מהם 1.058 בגלל סיבה CV. שיעורי התמותה מכל סיבה כמעט הוכפלו באלו עם קרדיופתיה פרוזדורית ומידת העלייה בדרגות לחץ הדם: (120-129/<80, שלב 1 (120-129/<80) או בשלב 2 ((≥140/≥90 בהשוואה לדרגות דומות של יל"ד ללא קרדיופתיה. (47.8, 61.3 ו – 80.2 לעומת 23, 24.7 ו – 44.8 ל- 1000 שנות חיי אדם. לאחר עיבוד רב-מישתנים ומתוקנן נמצא קשר חזק ומובהק בין קרדיופתיה פרוזדורית ותמותה מכל סיבה בהשוואה לאלו ללא יל"ד (יחס סיכון של 1.59 לעומת 0.67). במידה דומה היה הקשר המובהק בין קרדיופתיה פרוזדורית ותמותה ממחלה CV (1.64 לעומת 0.63).
Imtiaz Ahmad M, Mendys PM, Kelly SP, et al. Relationship Between High Blood Pressure, Atrial Cardiopathy, and Mortality in the General Population. Am J Hypertens. 2023 Jan 1;36(1):33-41.
הערה
כאמור לעיל, קרדיופתיה פרוזדורית היא עלייה בלחץ הסוף-דיאסטולי של החדר השמאלי בגלל הפרעה דיאסטולית. היא נגרמת בגלל תמסורת של לחץ גבוה מהחדר השמאלי לפרוזדור השמאלי, מתיחת הפרוזדור ויצירת צלקת. במחקר הנוכחי נמצא ששילוב של קרדיופתיה עם יל"ד קשור בתמותה ועולה עם עלייה בדרגת לחץ הדם. ההנחה היא שאיזון לחץ הדם באוכלוסייה עם סיכון גבוה עם קרדיופתיה פרוזדורית יכולה להוריד את הסיכון להתפתחותה. תשתית פרוזדורית בלתי תקינה כתוצאה מפיברוזיס, הרחבה והפרעה מכנית שמשתקפים בבדיקת האק"ג מעלה את הסיכון לתסחיפים אמבוליים, לשבץ מוחי, לתמותה ותמותת פתע. הגדלת הפרוזדור השמאלי כביטוי לקרדיופתיה פרוזדורית קיימת לעתים קרובות במחלת לב היפרטנסיבית. לכן נראה, שאיזון לחץ הדם יכול למנוע התפתחות של קרדיופתיה פרוזדורית תוך הורדת הלחץ של החדר השמאלי שמוריד את נפח הפרוזדור השמאלי. הקשר החדש שנמצא במחקר הנוכחי בין שילוב קרדיופתיה פרוזדורית ויל"ד עם תמותה בלט יותר בצעירים בהשוואה למבוגרים יותר ויותר בנשים לעומת גברים. במחקרים קודמים נמצא שלנשים יש עלייה תלולה יותר בלחץ הדם, היארעות גדולה יותר של אי ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור וגם גורמים ביולוגיים שונים. באחד המחקרים נמצא שנשים מקבלות פחות מגברים תרופות מניעה כמו אספירין, סטטין ואחרים. מגבלותו העיקרית של מחקר זה היא ביצוע תרשים האק"ג ומדידת לחץ הדם רק בבסיס ולא בתקופת המעקב.