מטרת המטה-אנליזה שנעררכה בשיתוף איטלקי-ארה"ב היתה לבדוק את הקשר תלוי-מינון של צריכה רגילה של אלכוהול והיארעות של יל"ד במחקרי עוקבה שלא במסגרת ניסיונית. בחיפוש הספרות הרלבנטית בפברואר 2024 נמצאו 23 מחקרים מתאימים. נמצא קשר חיובי ולרוב לא-קווי בין צריכת אלכוהול והסיכון ליל"ד עם יחסי סיכון מובהקים של 0.89 ללא צריכה, 1.11 ל – 24 גרם ליום, 1.22 ל – 36 גרם, ו – 1.33 לצריכת 48 גרם ליום תוך שימוש בצריכת 12 גרם ליום כסימוכין. בעיבוד לפי מגדר היה הקשר ברובו קווי בגברים לאורך כל טווח החשיפה אבל אצל נשים הוא נמצא בקשר תלול בצריכה רק מעל 12 עד 24 גרם אלכוהול ליום בהשוואה לגברים. העלייה בסיכון ליל"ד מעל 12 -24 גרם ליום היתה דומה באוכלוסיות מערביות ואסיאטיות ובמידה ניכרת בלבנים יותר מאשר בשחורים, בעיקר בגלל קשר חיובי בנשים עם צריכה מתונה-עד-גבוהה.
Cecchini M, Filippini T, Whelton PK, et al. Alcohol Intake and Risk of Hypertension: A Systematic Review and Dose-Response Meta-Analysis of Nonexperimental Cohort Studies. Hypertension. 2024 Jun 12. Epub ahead of print.
הערה
במטה-אנליזה נמצא שעלייה בצריכת אלכוהול היתה קשורה חיובית כמעט לגמרי בגברים בקשר קווי עם הסיכון להתפתחות יל"ד חדש בכלל העיבוד, אבל אצל נשים רק קשר קווי רק בצריכה מוגברת של 12 גרם ליום מעלה את הסיכון ליל"ד. בנוסף, תבנית העלייה ביחס הסיכון שונה בין גברים לנשים, עם מגמה להחלשה של העלייה בסיכון אצל גברים ברמה גבוה יותר של צריכת אלכוהול, בעוד שאצל נשים היה ההיפך – בהן עקומת התגובה למינון מראה מגמה למאפיין יותר תלול ברמה גבוהה יותר של צריכת אלכוהול. ממצאים אלו מניחים שמגדר פועל כהשפעה שמשנה את הקשר בין צריכת אלכוהול והסיכון ליל"ד ושנראה שצריכה נמוכה של אלכוהול אינה מעלה את הסיכון ליל"ד בנשים בעוד שצריכה מוגברת של אלכוהול אצלן מעלה כנראה יותר את הסיכון ליל"ד מאשר אצל גברים. לכן, בהתבססות על העיבוד נראה שצריכה מתונה עד גבוהה של אלכוהול מהווה גורם סיכון ליל"ד גם בגברים וגם בנשים עם מדרון תלול יותר בנשים. בניגוד לכך, רמות נמוכות של אלכוהול מעלות את הסיכון ליל"ד שמיושמת רק בגברים. קיימת סבירות ביולוגית להשפעה המזיקה של אלכוהול על הסיכון ליל"ד. מנגנון אפשרי אחד הוא בגירוי המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון עם עלייה ברמות האנגיוטנסין II והקורטיזול בנסיוב. אפשרויות נוספות הן גירוי של המערכת הסימפתטית בגלל עלייה ברמות הנוראדרנלין, ירידה ברגישות הבארורצפטורים ועלייה ברמת הסידן התוך תאי שגורם להתכווצות כלי הדם. גם גורמים הורמונליים יכולים להסביר את הקשר השונה בין צריכת אלכוהול והסיכון ליל"ד בשני המגדרים בעיקר בצריכה נמוכה של אלכוהול בהקשר להורמונים הנשיים והגבריים בוויסות לחץ הדם. מגבלות המחקר הן שצריכת האלכוהול שדווחה ע"י המשתתפים לא מבטיחה את אמיתות הכימות וכן לשינויים בשתייה עם הזמן ומספר המחקרים שנכללו במטה-אנליזה הוא קטן.