האם שונות גדולה בלחץ הדם הסיסטולי קשורה בסיכון מוגבר לשבריריות בקשישים בריאים ללא כל קשר לממוצע לחץ הדם?

מטרת המחקר היתה לבדוק האם קיים קשר בין שונות בין ביקור לביקור תוך תקופה ארוכה  לבין שבריריות בקשישים בריאים. נערך עיבוד משני של שונות בלחץ הדם והיארעות של שבריריות בקרב מעל 13,000 משתתפים בגיל שווה או מעל 65-70 שנכללו במחקר ASSPREE (ASPirin in Reducing Events in the Elderly) והמעקב התצפיתי בעקבותיו (ASPREE-XT). המשתתפים היו ללא דמנציה ללא נכות גופנית או מחלה CV בבסיס. השונות נבדקה בשיטת סטיית תקן ממוצע  של ןחץ הדם משלושה ביקורים שנתיים (מהבסיס דרך המעקב השני). שבריריות הוגדרה תוך שימוש במדד frailty deficit accumulation (FDAI). המעקב היה בן 9 שנים. בעיבוד נמצא שמשתתפים שהיו בשלישון העליון של השונות בלחץ הסיסטולי היו בסיכון הגדול ביותר לשבריריות בהשוואה לאלו בשלישון התחתון (יחס סיכון מובהק של 1.17 ובמדד השבריריות המובהק של 1.18). הממצאים היו עקביים לאחר תיקנון למשתנים רבים שרובדו ע"י שימוש בתרופות נגד יל"ד. לא נמצא קשר עקבי עם הלחץ הדיאסטולי.

Fravel MA, Ernst ME, Woods RL, et al. Long-term blood pressure variability and frailty risk in older adults. J Hypertens. 2024 Feb 1;42(2):244-251.

הערה

בעיבוד לאחר מעשה שנערך בעוקבה גדולה נמצא שמשתתפים עם שונות גדולה יותר בלחץ הסיסטולי בהשוואה לשונות נמוכה יש מדדי שבריריות גרועים, עלייה גדולה יותר במדדי השבריריות ועם סיכון מוגבר להיות שבריריים במעקב. הסיכון לשבריריות עולה ב – 5% לכל עלייה ב – 4 יחידות של השונות הסיסטולית ועלייה של 17% בשבריריות בשלישון העליון לעומת השלישון התחתון של השונות בלחץ הדם. שבריריות היא תבנית שמשקפת הפרעה על פני מאפייני בריאות רבים – איבוד מלאי הומיאוסטטי ועלייה בפגיעות ללחצים. שונות בלחץ הדם היא תגובה מפצה לקיום ויסות עצמי של זרימת הדם לאברים חיוניים. שונות מוגברת יכולה להעיד על הפרעה לוויסות העצמי הרגיל ועל תהליכים של מחלות תת-קליניות. העיבוד הנוכחי אינו יכול אמנם לשלול קשר דו-כיווני בין שונות בלחץ הדם ושבריריות ושעלייה בשונות לחץ הדם יכולה לשמש כסמן להפרעה הומיאוסטטית שקיימת באנשים שנוטים בסופו של דבר להיות שבריריים. עלי לציין במחקר הנוכחי השתמשו בשתי הגדרות של שבריריות ושאין עדיין הסכמה סופית על הגדרת שבריריות.