מטרת המחקר שבוצע באוניברסיטת דרום קרוליינה היתה לבדוק את ההשערה שיל"ד עמיד לטיפול יהיה קשור במסת חדר שמאלי גדולה יותר כתוצאה משכיחות גדולה יותר של ,LVH נפחי לב גדולים יותר עם הרחבת החדרים והפרעה דיאסטולית גדולה יותר בהשוואה לחולי יל"ד מאוזן שאינו עמיד לטיפול. יל"ד מאוזן הוגדר כשווה או נמוך מ – 135/85 ממ"כ לפחות ב – 4 מדידות עוקבות תוך נטילת 4 או יותר תרופות נגד יל"ד כולל תיאזידים או דמויי-תיאזידים. החולים עם יל"ד מאוזן שעמיד לטיפול הושוו לחולי יל"ד מאוזן שאינו עמיד לטיפול. נכללו במחקר 132 משתתפים (עיבוד נפרד נערך לחולים עם יל"ד ממוסך) שעברו בדיקות לקיום LVH, מדד מסת החדר השמאלי, MRI של הלב למדידת שיעור מילוי השיא של החדר השמאלי PFR)), התאוששות הנפח הדיאסטולי (DVR), מדד נפח הפרוזדור השמאלי (LAVI) ומהירויות גל המילוי המוקדם והפרוזדורי שכולם מודדים את התיפקוד הדיאסטולי. נמצאה שכיחות גדולה יותר של סוכרת מסוג 2 (42% לעומת 15.9%), של לחץ פעימה גדול יותר תוך מדידה אמבולטורית (61.5 לעומת 56.8) ו -GFR מוערך נמוך יותר (56.8 לעומת 72.6) – (כולם מובהקים) באלו עם יל"ד מאוזן ועמיד לטיפול בהשוואה לאלו ללא יל"ד ומאוזנים. מעניין, שהתפקוד הסיסטולי של החדר השמאלי והתיפקוד הדיאסטולי היו דומים בשתי הקבוצות. לא נמצא גם כל הבדל במדד הנפח הסוף-דיאסטולי והסוף-סיסטולי בחדר השמאלי, בנפחי הפרוזדור השמאלי, בשיעור נפח הפעימה/לחץ הפעימה של החדר השמאלי, ברמות הפפטיד הנתריורטי במוח בין שתי הקבוצות לאחר תיקנון לאלו עם יל"ד ממוסך. החוקרים הניחו שמתן נמרץ יותר של תיאזידים או דמויי-תיאזידים ונוגדן מינרלקורטיקואידי לקבוצת יל"ד עמיד לטיפול ומאוזן ישפר את מצב הנפח ו/או יתרום לירידה נוספת בלחץ הדם וכתוצאה לשיפור התיפקוד הדיאסטולי בקבוצת יל"ד עמיד לטיפול ומאוזן. הממצאים מראים גם נפחי לב פנימיים דומים בין שתי הקבוצות. אלו עם יל"ד עמיד לטיפול ומאוזן הראו מסת החדר השמאלי גדולה יותר ומובהקת לעומת אלו ללא יל"ד ומאוזנים (135.5 גרם לעומת 118.2 גרם) ובעובי מובהק של הקיר האחורי (8.5 ס"מ לעומת 7.6 ס"מ) כפי שנמדד ב- MRI של הלב. עיבוד נוסף נערך באלו עם יל"ד ממוסך. המשתתפים סווגו לאלו שהיו עם יל"ד ממוסך שאינו מאוזן אבל ללא עמידות לטיפול או ליל"ד ממוסך שעמיד לטיפול ואינו מאוזן. בשתי קבוצות אלו היתה מסת החדר השמאלי גדולה יותר בהשוואה לאלו עם יל"ד מאוזן.
Mehta ND, Battle SJ, DiPette DJ. Cardiac structure and function in resistant hypertension: The beneficial role of blood pressure control. J Clin Hypertens (Greenwich). 2023 Mar 2. Epub ahead of print.
הערה
ממצאי מחקר זה מראים שאין כל הבדל בממוצע מסת החדר השמאלי, LVH, והפרעה סיסטולית או דיאסטולית בחולים שמאובחנים כלחץ דם עמיד לטיפול אבל מאוזן (בלי אלו עם יל"ד ממוסך) בהשוואה לחולים עם לחץ דם מאוזן שאינם עמידים לטיפול. משמעותו של ממצא זה היא שאיזון לחץ הדם ביל"ד עמיד לטיפול יכול לגרום לנסיגת עלייה קיימת במסת החדר השמאלי ולשפר את התיפקוד הדיאסטולי. יש לציין שלחץ הדם שהושג במחקר היה בלתי רגיל היות והלחץ הסיסטולי באלו עם יל"ד מאוזן ועמיד לטיפול ויל"ד מאוזן היה בערך שווה (118 ממ"כ ו – 117 ממ"כ בהתאמה). ממצאים אלו דומים לממצאי SPRINT שהראו שטיפול נמרץ להורדת לחץ הדם הוריד באופן מובהק את התחלואה ואת התמותה יותר מאלו עם טיפול רגיל להורדת לחץ הדם. יש לציין, שב – SPRINT נכללו חולים עם סיכון לבבי גדול יותר, היו מבוגרים יותר (סביב גיל 68) עם שכיחות גדולה יותר של מחלת כליות כרונית. יתרה מכך, הם טופלו בבסיס בממוצע של שתי תרופות ונדרשה תוספת של תרופה שלישית להשגת ירידה נוספת בלחץ הדם ע"י טיפול נמרץ. התועלת העיקרית מהורדת לחץ הדם ע"י הטיפול הנמרץ היתה בירידה באי ספיקת הלב עם מקטע פליטה שמור כנראה בגלל ירידה בהפרעה בתיפקוד הדיאסטולי