מטרת העיבוד לאחר מעשה של מחקר SPRINT-MIND שבוצע בעיקר באוניברסיטת טקסס היתה לבדוק איך טיפול נמרץ ביל"ד לעומת טיפול סדנדרטי קשור בסמנים של מחלת העורקים הקטנים במוח כמו, פגיעות בחומר הלבן, fractional anisotropy (בודק את מידת תקינות החומר הלבן במוח עם ערכים שנעים מ – 0 – תקינות דלה עד 1 – תקינות טובה), ממוצע הדיפוזיה (מתאר את ממוצע הדיפוזיה שהוא לרוב נמוך בחומר הלבן) וזרימת הדם במוח. נכללו בעיבוד 670 ו- 458 משתתפים שעברו MRI מוחי בבסיס ובמעקב בהתאמה. התוצאים העיקריים היו שינויים איזוריים בחומר הלבן, ערכי מידת תקינות החומר הלבן וממוצע הדיפוזיה באיזורים בעלי עניין בחומר הלבן וזרימת הדם במוח (באיזורים בחומר האפור). בבסיס טופלו 355 משתתפים בטיפול נמרץ (בגיל ממוצע של 67.7, 56.3% גברים) כאשר 200 קיבלו טיפול נמרץ ו – 315 קיבלו טיפול רגיל (גיל ממוצע 67.0, 199 גברים 63.2%). הטיפול הנמרץ היה קשור בעלייה קטנה ממוצעת בנפח החומר הלבן בהשוואה לטיפול הרגיל. עלייה קטנה זאת נמצאה במיוחד באיזורים העמוקים של החומר הלבן בקורונה רדיאטה הקדמית (מעטפת שמעלה ומורידה אקסונים שנושאים את רוב ההולכה העצבית מאל ואל קליפת המוח) (טיפול נמרץ 30.3 מ"מ מעוקב, טיפול רגיל – 80.5 מ"מ מעוקב – שניהם מובהקים בהשוואה לנפח הבסיסי), ה – tapetum (חלק של ה – corpus callosum) השמאלי 11.8 מ"מ מעוקב בטיפול נמרץ ו – 27.2 מ"מ מעוקב בטיפול הרגיל (שניהם מובהקים), 3.2 מ"מ מעוקבים בצרור הקדמי-ערפי העליון השמאלי – 3.2 מ"מ מעוקב בטיפול נמרץ ו – 9.4 מ"מ מעוקבים בטיפול הרגיל (שניהם מובהקים), 26.0 מ"מ בקורונה רדיאטה האחורי משמאל בטיפול נמרץ ו – 52.3 מ"מ מעוקבים בטיפול הרגיל (שניהם מובהקים), חלק מהספלניום ("תחבושת" של הקורפוס קלוזום), ברדיאציות השמאליות האחוריות השמאליות והקדמיות של התלמוס (כולם בנפח גדול יותר ומובהק בטיפול הרגיל לעומת נפח קטן יותר ומובהק בטיפול הנמרץ).
Rashid T, Li K, Toledo JB, Nasrallah I, et al. Association of Intensive vs Standard Blood Pressure Control With Regional Changes in Cerebral Small Vessel Disease Biomarkers: Post Hoc Secondary Analysis of the SPRINT MIND Randomized Clinical Trial. JAMA Netw Open. 2023 Mar 1;6(3):e231055.
הערה
בעיבוד לאחר מעשה הנוכחי של מחקר קליני אקראי עם 458 משתתפים נמצא שטיפול נמרץ ביל"ד היה קשור בהתקדמות איטית יותר של נזקים בחומר הלבן במוח בעיקר, במסילות העמוקות של החומר הלבן שנתמכו בשינויים מקבילים בערכי מידת תקינות החומר הלבן וממוצע הדיפוזיה באיזורים המתאימים. טיפול נמרץ להורדת לחץ הדם היה קשור גם עם שיפור בזרימת הדם בקליפת המוח, באונה הפריאטלית, בגירוס הקדמי וב- cuneus. ממצאים אלו מניחים שטיפול נמרץ בלחץ הדם היה קשור בעלייה איטית של הפגיעות החומר הלבן ובשיפור זרימת הדם באיזורי המוח שיכולים להיות פגיעים ע"י יל"ד. ההנחה היא גם שטיפול נמרץ ביל"ד קשור בהפחתה של הנזק בחומר הלבן ומניעת מפגעים אלו במסילות האלו ששיכולות לשמש מבנים מיאליניים לאורך מסילות אלו ובסופו של דבר להאטת התקדמות פגיעות שקשורות בדמנציה. היות העיבוד הנוכחי מסוג לאחר מעשה אינו מאפשר קביעת סיבתיות ונצטרך למחקר אקראי כדי לבדוק מהן הסיבות להאטת או אולי אף למניעת פגיעות בעיקר בחומר הלבן במוח ע"י הורדה נמרצת של לחץ הדם לערכים סיסטוליים מתחת ל – 120 ממ"כ לעומת מתחת ל – 140 ממ"כ.