מטרת המחקר שבוצע בספרד היתה לבדוק את תקפות מדידת לחץ דם אוטומטית במשך שעה במרפאה לאיבחון יל"ד. נכללו 562 משתתפים ומתוכם עברו 438 (87.6%) בדיקות שכללו ABPM, בדיקה אוטומטית של לחץ הדם כל 5 דקות במרפאה, מדידות לחץ דם במרפאה ובבית. נבדקו השכיחות של יל"ד ותת הקבוצות שלו. נערכה השוואה בין ממוצעי הלחץ הדם האמבולטורי עם מדדי לחץ הדם האוטומטיים. הרגישות של המדידות (המדידה הראשונה לא נכללה) היתה 76.6 (מובהקת) והסגוליות 64.8% (מובהקת). הדיוק הטוב ביותר היה 72.1% (מובהק) בהשוואה למדידות במרפאה ובבית. נמצאה קורלציה בינונית עד גבוהה (r=0.73) של הלחץ הדיאסטולי ושל (r=0.58) של הלחץ הסיסטולי. שיטת המדידות תוך שעה הגדירה יותר חולים ללא יל"ד (24.4%) ומעט יותר חולים עם יל"ד של החלוק הלבן (13.3%). סף האבחנה לפחות של 133/83 ממ"כ לשיטת המדידות תוך שעה יכול לשפר את דיוק האבחנה ב – 2.3%.
Sisó-Almirall A, Kostov B, Blat E, et al. Validity and reliability of 1-h automated office blood pressure measurement for the diagnosis of hypertension. J Hypertens. 2021 Oct 13. Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
השוואת תוצאות המחקר הראשון בו בוצעה מדידת לחץ דם במרפאה כל 5 דקות במשך שעה לאיבחון יל"ד לבין ניטור לחץ הדם במשך שעות הערות הראתה שהיא שיטה מדוייקת לזיהוי אנשים עם יל"ד. האבחנה המדוייקת מאפשרת גילוי של יל"ד של החלוק הלבן ויל"ד ממוסך. עם כל זאת, שיטה זאת בשימוש בבית עדיפה על שימושה במרפאה. לפי ממצאי החוקרים הם ממליצים שסף של 133/83 ממ"כ למשך שעה היא הצעה ריאלית. המגבלות של שיטה זאת היא שמידת הקורלציה עם לחץ הדם ביום היא בינונית וכמובן שאיננה כוללת מדידות בשינה ולכן לא ניתן להבחין בין dippers לבין nondippers.