מטרת המחקר הרטרוספקטיבי שנערך בפוליקליניקה אקדמית ברומא היתה לבדוק האם טיפול ב – ACEIs או ARBs לעומת טיפולים אחרים בחולי יל"ד שמאושפזים בגלל COVID-19 אינו מעלה את התמותה. הנתונים נאספו מ – 1 ועד 31 למרץ 2020. נקודת הסיום היתה תמותה מכל סיבה באישפוז והשילוב של תמותה זאת או הצורך לעבור לטיפול נמרץ. במדגם נכללו 166 חולי COVID-19, בגיל ממוצע של 74 ומתוכם 109 גברים (66%). מכלל המשתתפים נטלו 111 חולים ACEIs או ARBs (67%). עשרים ותשעה חולים (17%) נפטרו תוך האישפוז, ו – 51 (31%) סבלו מנקודת הסיום המשולבת. הטיפול ב – ACEIs או ARBs לא נמצא כחזאי עצמאי לא לתמותה באישפוז ולא לשילוב של תמותה באישפוז עם הצורך לאישפוז בטיפול נמרץ לאחר תקנון למחלות נלוות, גיל וחומרת המחלה.
Covino M, De Matteis G, Burzo ML, et al; GEMELLI AGAINST COVID-19 Group. Angiotensin-Converting Enzyme Inhibitors Or Angiotensin Ii Receptor Blockers And Prognosis Of Hypertensive Patients Hospitalized With Covid-19. Intern Med J. 2020 Oct 6. Epub ahead of print.
הערת פרופ' יודפת
הממצא העיקרי במחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי הוא שטיפול ב – ACEIs או ARBs בחולי יל"ד מאושפזים בגלל COVID-19 אינם מעלים את הסיכון לתמותה באישפוז. יתרה מכך, לא נמצא כל הבדל בין הטיפול ב – ACEIs לבין הטיפול ב – ARBs. במחקרים קודמים שבוצעו בעיקר בסין נמצא שהשכיחות של יל"ד היתה גדולה יותר בחולי COVID-19 חמורים מאד מאשר בחולים עם חומרה נמוכה יותר. בנוסף, השכיחות של יל"ד היתה גבוהה יותר בחולים שנפטרו לעומת אלו שיוצבו ושוחררו מאישפוז. ממצאים אלו העלו את החשד שקיים קשר בין יל"ד לחומרת מחלת ה – COVID-19. ההנחה היתה שהטיפול במעכבי RAS יכול להגביר את הביטוי של ACE2 ולהגביר את חדירת הנגיף והתפשטותו וכן את העומס הנגיפי בריאות ולהחמרת המחלה. תוצאות המחקר הנוכחי תואמות לתוצאות קודמות שהראו שחולים מטופלים ב – ACEIs/ARBs לא סבלו מסיכון גדול יותר משילוב של תמותה באישפוז וקבלה לטיפול נמרץ, ממצא שמניח שהטיפול בתרופות אלו אינו משפיע לרעה לא רק על התמותה אלא גם על מהלך המחלה וללא כל הבדל בין הטיפול בשתי סוגי התרופות. מגבלות המחקר מעצם היותו רטרוספקטיבי ולא מחקר התערבות, המדגם היה קטן וכך גם מספר האירועים. בנוסף, המחקר נערך במרכז אחד ולכן אינו מייצג את כלל החולים ב – COVID-19.