מטרת המחקר שבוצע בקרב משתתפי מחקר Healthy Aging in Neighborhoods of Diversity across the Life Span (HANDLS) בארה"ב היתה לבדוק את השכיחות לנוגדנים לקולטן AT1 של AII בחולי יל"ד מבוגרים ולברר את הקשר עם סוגי תרופות ליל"ד בקרב אנשים עם ובלי נוגדנים אלו בנסיוב. איזון לחץ הדם – שווה או נמוך מ – 140/90 ממ"כ במרפאה. שיעור המשתתפים חיוביים לנוגדני הקולטן AT1 היה 13.1% (132 משתתפים) בהשוואה לאלו שהיו שליליים. אלו החיוביים נטו יותר להיות לבנים (47 לעומת 36.7%) אבל היו עם עומס תחלואות נלוות דומה. לחץ הדם הדיאסטולי היה גבוה יותר באופן מובהק באנשים חיוביים לנוגדן בהשוואה לשליליים לאחר תיקנון לגיל, מגדר וגזע. שיעור אלו עם לחץ דם שאינו מאוזן היה דומה בשתי הקבוצות. לחולי יל"ד עם נוגדנים חיוביים לקולטן AT1 שטופלו ב – ARB (21 חולים) היו עם ערכי לחץ סיסטולי גבוהים ומובהקים ב – 10.5 ממ"כ לעומת חולים חיוביים שטופלו בסוגי תרופות אחרות. הסיכון ללחץ דם שאינו מאוזן בראב מטופלים חיוביים שטופלו ב – ARB היה גבוה פי 2.05 מאשר אלו עם תרופות אחרות. חולים שליליים לנוגדני קולטן AT1 שטופלו במעכבי ACE הראו ערכים דיאסטוליים נמוכים באופן מובהק מחולים שליליים שלא טופלו במעכבי ACE.
Philogene MC, Han D, Alvarado F, Fedarko NS, et al.
Prevalence of Angiotensin II Type 1 Receptor Antibodies in Persons with Hypertension and Relation to Blood Pressure and Medication. Am J Hypertens. 2020 Apr 24.
הערת פרופ' יודפת
נוגדנים שמכוונים ישירות כנגד הקולטן ל – AT1 מפעילים אותו. ניתן לאתר נוגדנים אלו בנסיוב במטופלים במצבים שקשורים בהתפתחות של יל"ד כמו קדם-אקלמפסיה ונמצאים בכליות ובלב במושתלי כבד עם דחייה וסקולרית. במחקר הנוכחי נמצא שהשכיחות של נוגדנים אלו בחולי יל"ד היתה 13.1%. אנשים עם נוגדנים לקולטן AT1 נוטים להיות לבנים ולחץ הדם הדיאסטולי הוא גבוה יותר מאשר אלו ששליליים לנוגדנים אלו. חולי יל"ד חיוביים לנוגדנים שמטופלים ב – ARB מראים ערכים סיסטוליים גבוהים יותר מאשר מטופלים חיוביים שמקבלים תרופות אחרות ליל"ד. לעומת זאת, חולים שליליים לנוגדן אינם שונים ע"י טיפול ב – ARB אלא, שלאלו שמטופלים במעכבי ACE יש ערכים דיאסטוליים נמוכים יותר מאלו שאינם מטופלים במעכבי ACE. החוקרים ציפו שחולי יל"ד חיוביים לנוגדן ומטופלים ב – ARB יראו איזון טוב יותר של לחץ הדם אבל הממצאים היו הפוכים. במחקרים ששבהם נבדקה האינטראקציה בין קולטני AT1 וחסמי הקולטן לאנגיוטנסין נמצאו שינויים ביכולת של סוגי ARBs להשבית את היעילות של הקולטן. למשל,קנדסרטן נמא כיעיל יותר בהשוואה ללוסרטן בטיפול בחולים עם דחיית השתלת אבר סולידי מתווך-וסקולרית בגלל כושר טוב יותר של קולטני AT1 ומחצית חייהם. במחקר זה לא ניתן להדוף את ההשפעה של סוגי ה – ARBs השונים על לחץ הדם בגלל מספר לא גדול של משתתפים שהיו חיוביים לנוגדני קולטן ה – AT1. מאפייני המשתתפים במחקר שטופלו ב – ARB היו דומים לאלו שטופלו בתרופות אחרות פרט ל – BMI מעט גבוה יותר ומספר נשים גדול באלו שטופלו ב – ARBs. חלק גדול מהתרופות ליל"ד משפיעות על מסילות שאינן תלויות ב – RAS או שפועלות מעבר לקולטני AT1. למשל, מעכבי ACE מונעים את יצירת הליגנט הטבעי AII. במחקרים חדשים נמצא שיפור בתוצאים בטיפול ביל"ד ע"י שילוב תרופות ונצטרך למחקרים עתידיים שיכללו מספר גדול יותר של משתתפים עם וללא נוגדני הקולטן ל – AT1 ומטופלים בתרופות מגוונות ליל"ד במסגרת נוגדנים אלו.