מטרת המחקר במרכז של שמיידר בגרמניה היתה להשוות את רמות ה – copeptin (פפטיד של פרו-ואזופרסין שמשתחרר מהנוירו-היפופיזה ומבטא את הפעילות של ההורמון ואזופרסין בחולי יל"ד) בחולי יל"ד עמיד לטיפול לפני ו- 6 חודשים לאחר ביצוע דנרבציה כלייתית ע"י תדר רדיו. רמת הקופפטין נבדקה ב – 34 חולי יל"ד עמיד לטיפול בדרגה 1 או 2. בוצעו 4 דנרבציות לאורך ובסבב בתוך כל אחד מעורקי הכליות כדי לכסות אבלציה של 4 רבעי ההיקף. לחץ הדם ב – ABPM במשך 24 שעות ירד באופן מובהק מ – 154/87 ממ"כ ל – 146/83 ממ"כ. לא נמצא כל שינוי מובהק ברמות הקופפטין בקרב 34 החולים עם יל"ד עמיד לטיפול לפני ואחרי מעקב של 6 חודשים. לחולים עם יל"ד עמיד לטיפול היו ערכים גבוהים יותר של קופפטין באופן מובהק בהשוואה לחולים לחץ דם אמבולטורי של 142/91.
Bosch A, Schmid A, Ott C, et al. Copeptin levels in patients with treatment resistant hypertension before and six months after renal denervation. Am J Hypertens. 2019 Sep 26. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
מספר מסלולים מוכרים כתומכים בפתופיזיולוגיה של יל"ד עמיד לטיפול שגורמים לעומס יתר של הנפח והנתרן, שמעלים את קשיות העורקים וגורמים לפיברוזיס של הכליות. ארגינין ואזופרסין מעורב בצורה חזקה ברגולציה של המטבוליזם של מים, בטונוס הואסקולרי של כלי דם עמידים, בפעילות הסימפתטית ובגליקוניאוגנזיס בכבד. קופפטין מופרש יחד עם ארגינין ואזופרסין מהנוירוהיפופיזה ומבטא את פעילות הואזופרסין. הקופפטין בניגוד לארגינין ואזופרסין הוא יציב מחוץ לגוף, בנסיוב, עם מחצית חיים ארוכה. אינו קשור בשעון הביולוגי ואינו עולה עם הגיל. למגדר יש השפעה על רמתו. קופפטין הוא חזאי עצמאי לאי ספיקת לב ולאירועים CV ורמה גבוהה שלו שקיימת גם במדידות לחץ הדם בלילה קשורה בתמותה מוגברת בקרדיומיופתיה היפרטרופית. רמתו ביל"ד היא גבוהה והורדת לחץ הדם אינה משפיעה על רמתו. תוצאות מחקר זה מראות שגם ע"י הורדת לחץ הדם ע"י דנרבתיה כלייתית לא נמצא כל הבדל בין רמתו לפני ואחרי ביצוע ההתערבות למרות ירידה מובהקת בלחץ הדם ובדופק. נתוני מחקר זה אינם תומכים בהיפותיזה ששינויים במצב הנפח ו/או שמירת הנפח משחקים תפקיד נכבד במנגנון שמוריד את לחץ הדם לאחר דנרבציה כלייתית.