מטרת המחקר הרב-מרכזי, הפתוח, הפרוספקטיבי והתצפיתי שבוצע ביפן היתה לבדוק את היעילות של הוספת אליסקירן (במינון 150-300 מ"ג) לבד או למטופלים שטופלו בתרופה אחת או ב – ARB (ולסרטן – המינון אינו מצויין) או ב – CCB (אמלודיפין (המינון אינו מצויין) במעקב של 12 חודשים. נכללו במחקר 150 חולי יל"ד ברובם ללא איזון. שליש (50 חולים) נשר תוך המחקר בעיקר בקבוצה שטופלה ב – ARB – 9 מהם בגלל תופעות לוואי ו – 3 בגלל היפרקלמיה. שיעור גדול ומובהק של נשירה היה בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית בהשוואה לאלו ללא מחלה כלייתית, לחץ הדם (במדידות במרפאה) היה 155/88 ממ"כ. לחץ הדם השתפר לאחר הוספת אליסקירן ושיפור זה נשאר אחרי 3 חודשים (136/78 ממ"כ), 6 חודשים (136/77 ממ"כ) ואחרי 12 חודשים (134/78 ממ"כ) כולם מובהקים. בניגוד לשיפור זה הוספת אליסקירן לשתי התרופות העלתה את רמת האשלגן (פחות במטופלי ה – CCB) וגרמה לירידה ב –eGFR.
Okamura K, Takamiya Y, Mori K, et al. Add-on aliskiren treatment can decrease blood pressure but requires attention to risks of renal impairment and hyperkalemia Chikushi Anti-Hypertension Trial-Rasilez® (CHAT-Ras). Clin Exp Hypertens. 2020 Feb 8:1-8. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
כידוע אליסקירן הוא מעכב ישיר של רנין במחזור ה – RAS. הוא היחיד שמוריד את רמת ה – PRA ומדכא את מעגל הרנין-אנגיוטנסין. במחקרים קודמים נמצא שאליסקירן פרט לעיכוב של הרנין קשור בתופעות לוואי מעטות, מחצית חייו היא 40 שעות – ההשפעה הכי ארוכה מעל יתר התרופות ליל"ד, והוא מגן יותר על האברים בגלל קשר חזק לרקמות. הוא גם מרחיב את העורקיות שנכנסות לכליות ולכן מעלה את זרימת הדם לכליות. הממצא העיקרי במחקר כולל ירידה טובה בלחץ הדם לאורך זמן ע"י הוספת אליסקירן, קשר מובהק בין הוספתו ל- ARB לנשירה בהשוואה להוספתו ל – CCB, שיעור גבוה של נשירות במחלת כליות כרונית ועלייה ברמת האשלגן וירידה ב – eGFR. לא נראה שהוספת אליסקירן לאחת התרופות האחרות הביאה לירידה גדולה ומובהקת לעומת שני השילובים. הבאתי מחקר זה מנת להתייחס לשימוש כיום באליסקירן שעם המצאתו נחשב להתרופה הטובה ביותר ביל"ד אבל השימוש בו ירד מאד אולי גם בגלל המחיר. המחקר אינו תורם הרבה מעבר למה שידענו ממחקרים קודמים ששילוב של 2 תרופות ממעגל ה – RAS קשור בעלייה ברמת האשלגן ובפגיעה בכליות. למחקר אין הרבה ערך בגלל מיעוט משתתפים, אין בקרה, ללא אקראיות (שיעור הצעירים יותר היה גבוה יותר באלו שטופלו באליסקירן בלבד), ומדידת לחץ דם רק במרפאה. אף הנחייה מהנחיות החדשות יחסית של חברות היל"ד השונות אינה ממליצה על אליסקירן כטיפול ראשוני בחולי יל"ד.