מטרת תת- המחקר הספרדי במסגרת מחקר MAPEC (בתרגום מספרדית ABPM for the Prediction 0f Cardiovascular Events) היתה לבדוק את הערך הפרוגנוסטי של לחץ הדם שנמדד במרפאה וב – ABPM לחיזוי הסיכון לסוכרת חדשה והאם הורדת הסיכון קשורה להורדה הפרוגרסיבית בלחץ הדם הקליני או לחץ הדם בעירות או בשינה ב – ABPM. במחקר הפרוספקטיבי נכללו 2,656 אנשים ללא סוכרת (1,292 גברים, 1,364 נשים כולם בגיל ממוצע של 50.6) עם ערכי לחץ דם שנעו בבסיס מלחץ דם תקין ועד יל"ד לפי הקריטריונים של ABPM. ABPM ופעילות גופנית (על ידי אקטינוגרפיה) נבדקו בבסיס ואח"כ פעם בשנה (במקרים רבים היה צורך לאזן את לחץ הדם תרופתית) באופן סימולטני למשך 48 שעות כדי לחשב במדויק את ממוצעי לחץ הדם בעירות ובשינה. במשך חציון של 5.9 שנות מעקב פיתחו 190 אנשים סוכרת מסוג 2. לחץ הדם הסיסטולי הממוצע בשינה היה החזאי המובהק ביותר של היארעות סוכרת חדשה לאחר תיקנון לגיל, היקף המותניים, רמת הגלוקוזה, מחלת כליות כרונית וטיפול ביל"ד. לממוצעי המדידות במרפאה או בעירות או ממוצע לחץ הדם במשך 48 שעות לא היה כל ערך ניבוי לאחר תיקון לממוצע לחץ הדם בשינה. עיבודים של השינויים בלחץ הדם תוך המעקב הראו שקיימת ירידה של 30% בסיכון להיארעות של סוכרת חדשה לכל ירידה של סטית תקן אחת בממוצע לחץ הדם בשינה ללא כל קשר לשינויים בלחץ הדם במרפאה, בעירות ובממוצע לחץ הדם במשך 48 שעות.
Hermida RC, Ayala DE, Mojón A, et al. Sleep-time BP: prognostic marker of type 2 diabetes and therapeutic target for prevention. Diabetologia. 2015 Sep 23. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
פירסומים בשנים האחרונות של הקבוצה של Hermida ואחרים הראו בעליל שלערכי לחץ הדם בשינה יש את כושר הניבוי הטוב ביותר לאירועים הקרדיו-וסקולריים. השכיחות של דפוס בלתי תקין של לחץ הדם בשינה (יל"ד בשינה, nondipping או שניהם יחד) היא גדולה ולכן בהנחיית האיגוד האמריקאי לסוכרת נכללה המלצה על מתן טיפול לפני השינה לחולי סוכרת עם יל"ד. במחקר הפרוספקטיבי הנוכחי נמצא שממוצע לחץ הדם בשינה ולא ערכי לחץ הדם במרפאה או בניטור אמבולטורי בזמן העירות הוא בעל יכולת פרוגנוסטית ועצמאית להיארעות של סוכרת חדשה. יתרה מכך, הממצא נכון גם לגבי אלו שלחץ דמם בשינה היה תקין (נמוך מ – 120/70 ממ"כ) אבל חלקם הגדול היו nondippers. נראה ששינויים בדפוס השינה הבלתי תקינה של לחץ הדם מהווים סמן מקדים וחזאים יותר מאשר הגורמים הקלאסיים להתפתחות של סוכרת חדשה. הממצא החדש והחשוב במחקר זה הוא שתיקון דפוס השינה באנשים שנמצאים בסיכון לסוכרת ע"י איזון לחץ הדם בשינה יכול למנוע התפתחות של סוכרת בקרוב לשליש מהם – ממצא שיש לו השלכות בריאותיות וכלכליות גדולות ביותר. במחקר זה התגלתה שוב ושוב החשיבות של ביצוע ABPM לכל חולה יל"ד או לאנשים שנמצאים בסיכון לפתח יל"ד או סוכרת או שניהם עם סיפור משפחתי כבד של מחלות אלו. התוצאות הראו גם שלמדידת לחץ הדם במרפאה אין כל ערך והם מסבירות את חוסר האמון שלי בממצאי מחקר SPRINT שהבאתי לעיל.