דיכוי חיידקי המעי ע"י מתן אנטיביוטיקה מגביר את רמת האמלודיפין בדם –מחקר בחולדות.

מטרת המחקר שבוצע בקוריאה היתה לבדוק אפשרות של קיום פעילות גומלין בין אמפיצילין לאמלודיפין בחולדות.

כאשר מוסיפים באינקובציה אמלודיפין לדגימות צואה של בני אדם וחולדות שלא קיבלו תרופה עובר חלק גדול ממנו למטבוליט של פירידין וכמותו פוחתת עם הזמן.
לעומת זאת, הוספת אמלודיפין לדגימות צואה של חולדות או בני אדם שטופלו באמפיצילין מעכב את המטבוליזם של אמלודיפין  ומשאיר אותו ברמה גבוהה.

מתן אמלודיפין לחולדות שטופלו לפני כן באמפיצילין הביא לרמה גבוהה יותר ומובהקת בדם של אמלודיפין בהשוואה לאלו שלא טופלו באמפיצילין.

Yoo HH, Kim IS, Yoo DH, et al. Effects of orally administered antibiotics on the bioavailability of amlodipine: gut microbiota-mediated drug interaction. J Hypertens. 2015 Nov 17. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

לחיידקי המעי (מיקרוביוטה) יש השפעה חיונית על בריאות וחולי בגופנו.
קיימת חשיבות גדולה לדעת שטיפולים שניטלים באופן פומי משפיעים על חיידקים אלו ויכולים לגרום לפעילות גומלין ע"י שינוי הזמינות הביולוגית של אחת התרופות או על שתיהן.

המחקר נעשה אמנם בחולדות אבל דגימות הצואה היו גם של בני אדם שטופלו באמפיצילין. פינוי אמלודיפין לאחר דגירה עם תרחיף של צואה מעיד שלחיידקי המעי יש תפקיד בביו-טרנספורמציה של אמלודיפין.
טיפול קודם באמפיצילין 3 ימים לפני נטילת דגימות הצואה מדכא את חיידקי המעי והשפעה זאת נמשכת גם שהאמפיצילין נעלם לחלוטין מהגוף. מכאן, שעליית רמת האמלודיפין מושפעת מדיכוי החיידקים והפעילות המטבולית שלהם שמפריעים לביו-טרנספורמציה של האמלודיפין.

מחקרים בשטח זה הם מועטים. למעשה, המחקרים שעוסקים במטבוליזם של תרופות נערכים באנזימי הכבד אבל לחיידקי המעי יש חשיבות לא פחותה עם אפשרות של מעורבות בסוגים נוספים של תרופות. חוקרים אלו דיווחו לאחרונה על פעילות גומלין בין לובסטטין ואנטיביוטיקה.

חיידקי המעי תורמים הרבה למעבר של הלובסטטין למטבוליט הפעיל שלו. טיפול אנטיביוטי מפחית את יצירת המטבוליט הפעיל ע"י חיידקי המעי. החשיבות של חיידקי המעי נמצאה גם במחקר שהראה שיל"ד קשור בחוסר איזון של החיידקים (דיסביוזיס) וע"י טיפול תזונתי ניתן לאזן מחדש את החיידקים ולטפל ביל"ד. באחת מהמטה-אנליזות נמצא שמתן פרוביוטיקה משפר את לחץ הדם במידה מסויימת. דיסביוזיס קשורה גם במחלות רבות כמו מחלת מעי דלקתית, תסמונת התשישות הכרונית, השמנה, סרטן ועוד.