האם ערך גבוה של חומצת השתן הוא גורם סיכון לקשיות העורקים או רק סמן לקיום גורמי סיכון אחרים?

מטרת המחקר הנוכחי שנערך במסגרת Baltimore Longitudinal Study of Aging היתה לבדוק את הקשר ארוך הטווח בין חומצת השתן ומהירות גל הפעימה כמדד לקשיות העורקים. מתוך כלל משתתפי המחקר שהיה מבוסס על אוכלוסיה מהקהילה נכללו 446 נשים (גיל ממוצע בבסיס 65, ממוצע חומצת השתן 4.6 מ"ג/ד"ל, ממוצע מהירות גל הפעימה 8.1 מ/דקה) ו – 427 גברים (גיל ממוצע 68, ממוצע חומצת השתן 5.7 מ"ג,מהירות גל הפעימה 8.6 מ/דקה) – הבדלים מובהקים בין שני המגדרים. במעקב בן 6 שנים ולאחר עיבוד במודלים מרובדים למגדר ותקנון לגיל, לחץ הדם, תיפקדי הכליות, מדדים מטבוליים ותרופות נמצאה אינטראקציה מובהקת בין חומצת השתן וזמן המעקב בגברים ולא בנשים כאשר גברים בשלישון העליון של רמת חומצת השתן בבסיס הראו עלייה מובהקת במהירות גל הפעימה בהשוואה לאלו שלישון התחתון. הבדל זה בין המגדרים נעלם כאשר פיזור חומצת השתן בגברים הושווה עם הפיזור בנשים לאחר הוצאת הגברים עם היפראוריצמיה.

Canepa M, Viazzi F, Strait JB, et al. Longitudinal association between serum uric acid and arterial stiffness: Results from the Baltimore Longitudinal Study of Aging. Hypertension. 2016 Dec 12 [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת

במחקר הנוכחי שהוא ראשון מסוגו נמצא קשר מובהק ועצמאי בין עלייה ברמת חומצת השתן ועלייה במהירות גל הפעימה לאורך זמן. ממצא זה היה מוגבל רק לגברים והחוקרים מיחסים זאת לרמת גבוהה יותר של חומצת השתן בגברים מאשר בנשים לאורך החיים וזאת יותר מאשר רגישות מגדרית ספציפית להשפעת חומצת השתן (כמו השפעת אסטרוגן שמוריד את רמת חומצת השתן). עם כל זאת, עדיין לא ברור האם היפראוריצמיה היא גורם סיכון CV או רק או רק סמן לגורמי סיכון CV אחרים. מכל מקום, במחקר זה נמצאה עלייה מואצת במהירות גל הפעימה בגברים עם ערכים גבוהים של חומצת השתן. הפער בהשפעת חומצת השתן בין שני המגדרים נעלם כאשר נערכה השוואה בין רמות שוות של החומצה. החוקרים סבורים שההשפעה המואצת של חומצת השתן על מהירות גל הפעימה קיימת רק בגברים עם ערכים מעל 6.2 מ"ג  שקיימים לאורך זמן – ערך הגבול שמעליו ניתן לאבחן היפראוריצמיה. מנגנונים אפשריים לקשר בין חומצת השתן לבין קשיות העורקים הם הפעלת מסילות דלקתיות, עידוד שגשוג של תאי השריר החלק ועקה חימצונית ע"י גירוי המערכת רנין-אנגיוטנסין, קידום הפרעה בתיפקוד האנדותל ע"י השבתת ה – NO והפרעה לשגשוג תאי האנדותל. בנוסף, במחקרם שפורסמו לאחרונה נמצא שהיפראוריצמיה היא חזאית להתפתחות של יל"ד אם כי לא ניתן לשלול שהיא תורמת להתפתחות זאת. בשני מחקרים גדולים שפורסמו לאחרונה נמצא שעיכוב יצירת חומצת השתן והורדת רמתו ע"י עיכוב הקסנטין-אוקסידזה הביא לתוצאות חיוביות על התמותה מכל סיבה ועל אירועים מוחיים. נצטרך לעוד מחקרי התערבות מבוקרים וארוכי טווח על מנת לראות האם הורדת רמת חומצת השתן בפני עצמה יכולה להוריד את היארעות התחלואה והתמותה ה – CV.