מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק את הקשר בין פרמטרים של ABPM ויחס פעילות רנין לרמת האלדוסטרון בפלסמה (RAR) בחולי יל"ד מטופלים ב – ACEI או ב – ARB לפחות למשך 12 חודשים. נכללו במחקר 194 חולים שהופנו למרכז יל"ד ועברו בדיקות אלו. העיבוד נערך על פי שלישוני רמות פעילות הרנין, רמת האלדוסטרון ויחס רנין/אלדוסטרון. ממוצע גיל הנבדקים היה 57 מתוכם 64% גברים. לא נמצא כל הבדל בין שלישוני RAR בטיפול ע"י ACEI, ARB או תרופה אחרת. ירידת לחץ הדם בכל הפרמטרים של ABPM (כולל במשך 24 שעות, ביום ובלילה וערכי לחץ הפעימה ב – 14 שעות, ביום ובלילה) ואיזון טוב יותר של לחץ הדם נמצאה בהתאמה לעליית ערכי RAR עם יחס הסתברות מובהקת של 0.12 ללחץ דם שאינו מאוזן בשלישון התחתון בהשוואה לשלישון העליון. קשר זה נשאר מובהק גם לאחר תיקנון לאיזון לחץ הדם במשך 24 שעות. קשרים אלו היו גם בין שלישוני פעילות הרנין אבל לא בשלישוני האלדוסטרון.
Spannella F, Giulietti F, Balietti P, et al. Plasma renin activity to plasma aldosterone concentration ratio correlates with night-time and pulse pressures in essential hypertensive patients treated with angiotensin-converting enzyme inhibitors/AT1 blockers. J Hypertens. 2017 Jun 13. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במקרה של חשד להיפראלדוסטרוניזם עולה היחס בין האלדוסטרון לרנין. במחקר הנוכחי נבדק היחס ההפוך רנין/אלדוסטרון על מנת לבדוק את יעילות הטיפול ביל"ד ע"י יחס זה. כידוע, טיפול בחסמי המערכת רנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון מעלה את רמת פעילות הרנין בפלסמה ומוריד את רמת האלדוסטרון. עלייה ברמת פעילות הרנין עצמה מעידה על חסימה יעילה של RAAS היות וכל כמה שחסימה זאת היא יעילה יותר כך מאבד ההיזון השלילי של קולטני אנגיוטנסין 2 על הפרשת הרנין מהכליות. במחקר הנוכחי שהוא ראשון מסוגו נמצא שיחס רנין/אלדוסטרון גדול יותר משמש כמדד לחסימה טובה יותר של המערכת RAAS תוך טיפול ע"י מעכבי האנזים המהפך או חסמי קולטני אנגיוטנסין והוא קשור בערכי ABPM נמוכים יותר או באיזון טוב יותר של לחץ הדם במיוחד בשעות השינה ובערכים נמוכים יותר של לחץ הפעימה. ממצאים דומים היו גם לגבי ההשפעה על פעילות הרנין אבל לא על רמת האלדוסטרון. יש לציין שגם תרופות אחרות יכולות להשפיע על רמות הרנין והאלדוסטרון כמו טיפול דיורטי שגורם לירידה בנפח ובתגובה של עלייה ברמת הרנין ואילו טיפול בחסמי בטא מעכב את הפרשתו. הן להשפעה על ירידת לחץ הפעימה והן לירידה בלחץ הדם הלילי יש השפעה לטובה על הפרוגנוזה ה – CV וגם על קשיות העורקים. בדיקת RAR יכולה לא רק להעיד על יעילות פעילותם של חסמי RAAR אלא יכולה לשמש גם סמן להיענות גרועה של הטיפול. עם כל זאת, היות המחקר מסוג "חתך" אינו מאפשר לקבוע בוודאות סיבתיות. מגרעות אחרות של המחקר הם באי ידיעת רמות הורמונים אלו לפני תחילת הטיפול, משך הטיפול במעכבי RAAS והשפעת התזונה כולל צריכת המלח והנוזלים.