האם השפעת הורדת לחץ הדם ושומני הדם במחקרים אקראיים נמשכת גם לאחר הפסקת המחקר?

מטרת המחקר שנערך ע"י חוקרים מאוסטרליה, יפאן, אנגליה וארה"ב היתה לבדוק את השפעת ארוכת- הטווח של הורדת לחץ הדם ושומני הדם על התמותה מכל סיבה והתמותה הקרדיו-וסקולרית לאחר הפסקת הטיפול האקראי. נכללו בעיבוד מחקרים גדולים שהיו אקראיים ומבוקרים על הורדת לחץ הדם והליפידים עם לפחות שנת מעקב לאחר סיום המחקר. אותרו 13 מחקרים בלחץ דם עם 48,892 משתתפים ו – 10 מחקרים להורדת הליפידים עם 71,370 משתתפים. ממוצע הזמן של המחקרים עצמם והמעקב לאחר מכן היה בסביבות 4 ו – 6 שנים בהתאמה. להורדת לחץ הדם היתה השפעה מובהקת לטובה על התמותה מכל סיבה במשך המחקר (סיכון יחסי של 0.85) והשפעה לטובה מובהקת אבל מוחלשת במשך המעקב לאחר סיום המחקר (סיכון יחסי של 0.91). בדומה, הורדת הליפידים ע"י סטטינים הורידה באופן מובהק את הסיכון לתמותה מכל סיבה תוך המחקר (סיכון יחסי של 0.88) והשפעה זאת נמשכה לאחר סיום המחקר (סיכון יחסי של 0.92). ממצאים דומים ניצפו גם לתמותה קרדיו-וסקולרית. במחקרי לחץ הדם הירידה המצטברת של תמותה מכל סיבה היתה נמוכה באופן מובהק במחקרים עם מעקב לפחות של 5 שנים לאחר גמר המחקר בהשוואה לאלו עם מעקב פחות מ – 5 שנים, ונטייה דומה נמצאה במחקרים להורדת הליפידים.

Hirakawa Y, Arima H, Rodgers A, et al. Cumulative in-trial and post-trial effects of blood pressure and lipid lowering: systematic review and meta-analysis. J Hypertens. 2017 Jan 5. doi:. [Epub ahead of print]

הערת פרופ' יודפת
הסקירה והמטה-אנליזה הנוכחית של מחקרים אקראיים ומבוקרים עם מעקב לאחר סיומם מראה ירידות מובהקות אבל מוחלשות של תמותה מכל סיבה ותמותה קרדיו-וסקולרית במחקרים על הורדת לחץ הדם ובמחקרים על הורדת רמת הליפידים. ממצא ברור הוא ההחלשה המתקדמת עם הזמן בעיקר של לחץ הדם ובנטייה דומה אבל קטנה יותר של ברמת הליפידים. מכאן, שההשפעה המשולבת של שני הטיפולים נמשכת ועדיין מתבטאת גם 5 שנים לאחר הפסקת הטיפול וחלק מגורמי הסיכון מתמזגים. מצד שני, לא נמצאה כל עדות לעלייה בתמותה כתוצאה מהפסקת הטיפול. המגרעת הגדולה של מחקר זה היא שלא ניתן היה להפריד בין אלו שהמשיכו באותו טיפול פעיל שקיבלו במחקר לבין אלו שטופלו בפלצבו (האם לאחר סיום המחקר הם קיבלו גם את הטיפול הפעיל כמו למשל במחקר HYVET?) ו בין אלו שלחץ הדם או רמת הליפידים נשארו מאוזנים לבין אלו שלא היו מאוזנים. ברור גם, שחולים אלו לא זכו לפיקוח צמוד כפי שקיבלו לאורך המחקר ולכן גם להיענות לטיפול היתה השפעה על התוצאות.