מטרת המחקר האיטלקי היתה לבדוק האם דבקות בטיפול ביל"ד בגיל 85 ומעלה יתבטא בהורדת הסיכון ה – CV? המחקר מסוג nested case-control נערך בעוקבה של חולים בגיל 85 ומעלה שקיבלו טיפול תרופתי חדש בשנים 2007-2009. הנתונים נאספו ממסד נתונים של כל תושבי מחוז לומברדיה ונכללו מקרים שנפטרו או שוחררו מאישפוז לאחר שבץ מוחי, אוטם שריר הלב או אי ספיקת לב מאז מתן המרשם הראשון ועד 2012. נבחרו אקראית עוד 5 עוקבות כבקרה. להשוואה נבחרה גם עוקבה של חולים בגיל 70-84. בעיבוד נמצא שחולים מגיל 85 ומעלה (גיל ממוצע 88) שדבקו מאד בטיפול (בהשוואה לאלו עם דבקות נמוכה מאד) הראו ירידה מובהקת של 47% בתמותה ה – CV וירידה מובהקת של 34% בכל התוצאים ה – CV ביחד. הסיכון של אי ספיקת לב ושבץ מוחי ירד גם כן בעוד שלא היתה כל השפעה על הסיכון לאוטם שריר הלב. ממצאים דומים היו גם בעוקבה בגיל 70-84 שנים.
Corrao G, Rea F, Monzio Compagnoni M, Merlino L, Mancia G. Protective effects of antihypertensive treatment in patients aged 85 years or older. J Hypertens. 2017 Mar 17. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת.
תוצאות העיבוד הנוכחי מראות שדבקות בטיפול תרופתי ביל"ד גם אם מתחילים אותו בגיל מבוגר מאד מוריד את הסיכון לתחלואה ותמותה CV. החוקרים משוויים תוצאות מחקר זה לתוצאות מחקר HYVET שבו נמצאה בחולים בגיל דומה ירידה באירועים ה – CV ע"י טיפול תרופתי. מחברי עיבוד זה טוענים שהתוצאות שהתקבלו בעיבוד הנוכחי מראות שבניגוד להכללת חולי יל"ד "בריאים" במחקר HYVET בעיבוד שלהם נכללו כל חולי יל"ד כולל אלו עם מחלות נלוות וחולים שבריריים. לכן הממצאים שלהם מתאימים לכלל האוכלוסייה. גם במחקר HYVET נמצא כמו בעיבוד הנוכחי שהטיפול בגילאים אלו מוריד את הסיכון לאי ספיקת לב ושבץ מוחי ולא לאוטם שריר הלב. לחוקרים בעיבוד הנוכחי לא היה כל מידע על סוגי וכמות התרופות שהחולים קיבלו ואם ריבוי תרופות לא השפיע על הדבקות בטיפול. אני מתייחס לסוג זה של עיבוד בדומה לאחרים בספקנות גדולה היות שהוא מבוסס על נתונים בעבר וקשה לי להאמין שקיימים ישישים בגיל זה שפתאום מגלים אצלם יל"ד ומתחילים טיפול. אני לא הייתי מתחיל טיפול באנשים שהגיעו לגיל זה עם אם לחץ דם היה גבוה ובעיקר אם אין פגיעה באברי מטרה. איני בטוח שדווקא לחץ הדם הגבוה הוא ששמר עליהם להגיע לגיל זה.