מטרת המחקר היפאני היתה להעריך את הקשר בין דום נשימה חסימתי בשינה ומבנה הלב בגברים ע"י שימוש במדד חדש שנקרא integrated area of desaturation (IAD) בנוסף למדד אפניאה-היפופניאה (AHI) המקובל. במחקר מסוג "חתך" נכללו 223 גברים מתחת לגיל 65 עם דום נשימה בשינה ותיפקוד תקין של הלב. כולם עברו בדיקת פוליסומנוגרפיה ואקו-לב. נמצאה קורלציה מובהקת עם מדד IAD אבל לא עם AHI. בעיבודים רגרסיביים קוויים רבי-משתנים נמצא ש – IAD, פפטיד המוח הנטריורטי (BNP) וגיל היו משתנים עצמאיים שהשפיעו באופן מובהק על מדד מסת החדר השמאלי.
Yamaguchi T, Takata Y, Usui Y, et al. Nocturnal intermittent hypoxia is associated with left ventricular hypertrophy in middle-aged men with hypertension and obstructive sleep apnea. Am J Hypertens. 2015 Jul 23. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
דום נשימה חסימתי נחשב כסיכון עצמאי ליל"ד. תוצאות מנוגדות דווחו על הקשר בין דום נשימה ו –LVH בחולי יל"ד ע"י שימוש במדד אפניאה-היפופניאה. מדד אחרון זה מדווח על תכיפות אירועי דה-סטורציה בעוד שהמדד החדש IAD שפותח ע"י החוקרים מדווח על משך ועומק ההפרעה לרווי החמצן בזמן האירועים. הממצא העיקרי של מחקר זה מראה שלדום נשימה חסימתי בשינה יש תפקיד חשוב בהתפתחות LVH בגברים עם יל"ד מתחת לגיל 65 גם אם יל"ד מאוזן לאחר תיקנון לגיל, סוכרת והשמנה. שנית, היפרטרופיה קונצנטרית היא ההתפתחות הסבירה ביותר שקשורה בדום נשימה בשינה. שלישית, רק מדד IAD שמתמקד בדה-סטורציה הוא המרכיב המכריע שקשור ב – LVH. החוקרים אינם מתייחסים לנושא איזון לחץ הדם אבל מניחים שאיזון לחץ הדם יכול למנוע או להיות קשור ברגרסיה של LVH למרות היות המחקר מסוג "חתך" שאינו מאפשר כידוע הוצאת מסקנות על סיבתיות. תרומתו העיקרית של המחקר היא בבניית מדד טוב יותר למדידת רווי החמצן בשינה. יהיה צורך לבדוק מדד זה במחקרים פרוספקטיביים ובעיקר, לבדוק השפעת הטיפול ב – CPAP על המדד ועל נקודות הסיום הנשימתיות והקרדיו-וסקולריות.