סקירה נרחבת של הקבוצה של Kario מיפאן עוסקת בעיקר במשמעות של ABPM באיבחון של פגיעה באברי מטרה ובחיזוי של אירועים CV בהשוואה למדידות לחץ הדם במרפאה בעיקר באוכלוסייה יפאנית. ABPM יכול לגלות יל"ד ממוסך ששכיח יותר בקרב היפאנים (ולפי דעתם זה קשור ב – BMI נמוך יותר בקרב האסייאתיים) ופארמטרים אחרים בתבנית לחץ הדם בנוסף לממוצע לחץ הדם במשך 24 שעות. מדידה זאת יכולה גם לתת לנו מידע על השונות קצרת הטווח של לחץ הדם, על "צניחת" לחץ הדם בשינה, על יל"ד לילי ועל "קפיצת" הבוקר של לחץ הדם שכולם קשורים בפגיעה באברי מטרה ובפרוגנוזה ה – CV. התרומה החשובה בסקירה היא ההשוואה של "קפיצת" הבוקר בלחץ הדם בין יפאנים לבין חולים ממוצע מערבי שניהם ללא כל טיפול כאשר "קפיצת" הבוקר בקרב היפאנים היא גבוהה יותר בקרב היפאנים והשערת המחברים היא שקפיצה גדולה זאת יכולה אולי להסביר את השכיחות הגדולה יותר של שבץ מוחי בקרב היפאנים לעומת ה"מערביים".
Hoshide S, Cheng HM, Huang Q, et al; Characteristics On the ManagEment of Hypertension in Asia – Morning Hypertension Discussion Group (COME Asia MHDG). Role of ambulatory blood pressure monitoring for the management of hypertension in Asian populations. J Clin Hypertens (Greenwich). 2017 Aug 22. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
בורשטיין מהדסה הר הצופים שכתב את מאמר המערכת בעקבות הסקירה הנוכחית מציין שייחוס השכיחות הגבוהה יותר של יל"ד ממוסך בקרב האסיאתיים ל – BMI נמוך יותר הוא בניגוד לממצאי מחקר קנדי ובהתאמה למחקר מארה"ב ולכן הסבר זה עדיין אינו משכנע והוא מעלה את האפשרות שהקשר בין יל"ד ממוסך ו – BMI משקף מיקריות בלבד. להסבר האפשרי של כותבי הסקירה ש"קפיצת" בוקר גדולה יותר של לחץ הדם בקרב היפאנים היא הגורמת להיארעות גדולה יותר של שבץ מוחי מוסיף בורשטיין את האפשרות של צריכת מלח גדולה ורמות נמוכות של כולסטרול בקרב אוכלוסייות אלו. הוא מוצא קושי בשילוב לחץ דם נמוך בשינה כמגן מפני "קפיצת" בוקר גדולה בלחץ הדם כגורם לאירועי השבץ המוחי ומצטט ממצא ממחקר יפאני אחר ש"קפיצת" הבוקר בלחץ הדם היתה קשורה רק בשבץ מוחי דימומי ולא בשבץ מוחי איסכמי. בורשטיין מייחס גם חשיבות גדולה להשפעת "שנת הצהריים" או נמנום ששכיחים בקרב אוכלוסיות באיזורי העולם על דפוסי מרכיבי ה – ABPM. שינה או נמנום זה שנכללים ברישום כחלק מלחץ הדם היומי ובחישוב של ממוצעי לחץ הדם יכולים לתת לנו תוצאות בלתי נכונות של דפוסי לחץ הדם במשך היממה. יתרה מכך, ההפרעות שקיימות בשינה בלילה אם בגלל ניפוחי השרוול, בכי של תינוק או ילד או השתנה תכופה בעיקר בקשישים יכולות לגרום לערכי לחץ דם גבוהים יותר בשינה ולשינוי היחס בין לחץ הדם בשינה ולהפיכת הנבדק מ – dipper ל – nondipper. יתרה מכך, במקרים רבים יכולת השיעתוק של "צניחת" הלילה בלחץ הדם היא דלה. הוא מצטט מטה-אנליזה של 11 מחקרים פרוספקטיביים עם מעל 150 אלף משתתפים שהראתה שנמנום של שעה ביום או יותר היה קשור בעלייה בתמותה ה – CV והתמותה מכל סיבה. הסברים אפשריים לממצאים אלו כוללים ערפלנים כמו טרשת עורקים שקטה, גיל, תעסוקה ומוצא אתני. אפשרות אחרת על בסיס המודינמי קושרת את ממצאי המטה-אנליזה בפער בין העלייה בלחץ הדם לאחר כל שינה לבין עלייה פחותה יחסית במהירות הדופק. המסקנה שלי היא שלמרות עדיפותו של ביצוע ה – ABPM על פני המדידות במרפאה יש לברר בכל מקרה האם ביום ביצוע הבדיקה היתה תקופה של נמנום או שינה במשך היום, האם היו הרבה הפרעות בשינה ולא להתייחס לרישום חד פעמי של ABPM כממצא אבסולוטי.