מטרת המחקר היפאני היתה לבדוק את הקשר בין לחץ הדם הסיסטולי במרפאה ולחץ הדם הסיסטולי שנמדד בבית בבוקר לבין התקדמות למקרואלבומינוריה בחולי סוכרת מסוג 2. החוקרים ביצעו עיבוד פרוספקטיבי של מחקר עוקבה עם 712 חולי סוכרת מסוג 2. החולים סווגו ל – 4 קבוצות בהתאם ללחץ הדם הסיסטולי במרפאה (130 ממ"כ) ובבית (125 ממ"כ): לחץ דם מאוזן, יל"ד של החלוק הלבן, יל"ד ממוסך ויל"ד קבוע. ההנחיות לחולים היו לבצע שלוש מדידות בבוקר ובערב למשך 14 יום עוקבים. במעקב של שנתיים פיתחו 23 חולים מקרואלבומינוריה. יחס ההסתברות ללא תיקנון להתקדמות למקרואלבומינוריה היה גבוה יותר באופן מובהק בחולי יל"ד ממוסך בהשוואה לאלו עם יל"ד מאוזן (8.89). לא נמצא כל קשר מובהק בין יל"ד של החלוק הלבן או יל"ד קבוע להתקדמות למקרואלבומינוריה. בעיבוד עם תיקנון לערפלנים אפשריים היה יחס ההסתברות להתקדמות למקרואלבומינוריה בחולי יל"ד ממוסך גבוה פי 8 בהשוואה לאלו עם יל"ד מאוזן.
Ushigome E, Oyabu C, Tanaka T, et al. Impact of masked hypertension on diabetic nephropathy in patients with type 2 diabetes. J Am Soc Hypertens. 2018 Feb 22. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
במחקר זה נמצא לראשונה שיל"ד ממוסך קשור בסיכון להתקדמות למקרואלבומינוריה בחולי סוכרת מסוג 2 ללא כל קשר עם גורמי סיכון אחרים שפוגעים בכליות. ממצאים דומים היו גם במחקרי "חתך" בהם נמצא שיל"ד ממוסך קשור בעלייה במדד מסת החדר השמאלי, בעיבוי האינטימה-מדיה של עורקי התרדמה, בעלייה בהפרשת חלבון בשתן ובפגיעה גדולה יותר באברי מטרה מאשר יל"ד של החלוק הלבן, יל"ד מאוזן ואפילו יותר מיל"ד קבוע. במחקר הנוכחי נמצא גם שיל"ד ממוסך ויל"ד קבוע היו קשורים במדד מסת גוף גדולה יותר ובמספר גדול יותר של תרופות. אין למחברים כל הסבר מדוע הסיכון למקרואלבומינוריה הוא גדול יותר ביל"ד ממוסך מאשר יל"ד קבוע. הם מניחים שיש קשר עם שונות בלחץ הדם במשך היממה בעיקר במשך הלילה ועד הבוקר היות ובשלב זה קיימת עלייה בפעילות מערכת העצבים האוטונומית ו/או בשונות בלחץ הדם בהשפעת הרפלקס הבארורצפטורי. בנוסף, לחץ דם גבוה בבוקר מעלה את השונות ו"קפיצת" הבוקר של לחץ הדם היא גורם סיכון לנזק לאברי מטרה. כל מה שהבנתי מתוצאות מחקר זה שרק לחץ הדם שנמדד בבוקר בבית הוא חזאי להתקדמות למקרואלבומינוריה בחולי סוכרת מסוג 2 אבל בשום פנים ואופן לא ברור איך יל"ד ממוסך קשור בסיכון גבוה יותר מיל"ד קבוע. גם המספר הקטן של החולים ומשך המעקב הקצר אינם מספיקים לעיבוד סטטיסטי אמין. אין ספק שיל"ד ממוסך שכיח יותר בחולי סוכרת מסוג 2 (עד 30%) ושיל"ד ממוסך הוא גורם סיכון CV כמו יל"ד קבוע. אין לנו כל מידע עדכני האם טיפול ביל"ד ממוסך מוריד את הסיכון ה – CV. מדד קב של שנתייפ הסיכון ה – ביל)וג 2 עיבוד סטטיסטי אמין. א חזאי להתקדמות למקרואלבומינוריה אבל בשום פנים ואופן לא ברור איך ילרורצ