מטרת הסקר והמטה-אנליזה שבוצעו בעיקר ע"י חוקרים מאוסטרליה היתה לבדוק האם התחלת טיפול בשלב מאוחר יותר ביל"ד בחולים בגיל הביניים עם סף לחץ דם סיסטולי של 140 ממ"כ או יותר יתבטא בתוצא בריאותי גרוע יותר בהשוואה לתחילת הטיפול מיד עם האיבחון. בסקר הסיסטמתי נכללו מחקרים שהישוו את השפעת הטיפול בלחץ הדם (ללא כל טיפול קודם ביל"ד) בשלב מאוחר יותר מהאבחנה לעומת טיפול מוקדם (במחקר עצמו או קודם) על התמותה למשך תקופה קצרה (5 שנים תוך המחקר) וארוכה (שווה או מעל 10 שנים). בסקר נכללו 3 מחקרים (ALLHAT, OSLO ו – PREVEND – IT) שכללו 4,746 משתתפים. התוצאות הושפעו באופן משמעותי ע"י מחקר ALLHAT. לא נמצא כל הבדל מובהק בתמותה מכל סיבה בין טיפול "מאוחר" ל"מוקדם" במשך תקופה קצרה או ארוכה עם ממצאים דומים לגם תמותה CV. לא נמצאה גם כל השפעה של גורמי הסיכון ה-CV הבסיסיים בהורדת לחץ הדם ה"מאוחרת" על התמותה מכל סיבה במעקב ארוך-טווח. תוצאות אלו היו עקביים בכל תתי הקבוצות של הסיכון ה – CV.
Ho CLB, Sanders S, Breslin M, et al. Legacy effect of delayed blood pressure lowering drug treatment in middle-aged adults with mildly elevated blood pressure: systematic review and meta-analysis. J Hum Hypertens. 2020 Mar 9. [Epub ahead of print]
הערת פרופ' יודפת
בסקר והמטה-אנליזה הנוכחית של מחקרים עם מעקב מורחב גם לאחר סיומם לא נמצא כל הבדל מובהק בתמותה מכל סיבה או CV בחולים בגיל הביניים עם טיפול תרופתי "מושהה" עם סף לחץ דם סיסטולי של 140 ממ"כ גם כאשר המעקב נמשך מעל 10 שנים. העיבודים המשניים נערכו רק לתמותה ארוכת-טווח מכל סיבה ותמותה CV היות ומספר האירועים במחקרים עצמם היה נמוך. לא נמצאה גם שונות לפי גורמי סיכון CV נמוכים, בינוניים או גדולים. מעניין שבמחקר SHEP שלא נכלל בעיבוד הנוכחי הפכה ההשפעה של הטיפול ה"מושהה" על התמותה למובהקת (יחס סיכון של 0.86( רק כאשר המעקב הוארך עד 14 שנים ונשארה מובהקת גם אחרי מעקב של 22 שנים. הירידה בתמותה במחקר Sys-Eur נשארה לא מובהקת לאחר רק 6 שנות מעקב ממצא שמצביע שיש צורך במעקב ארוך יותר כדי לבדוק את השפעה הטיפול "המושהה". שני מחקרים אחרונים אלו עסקו בחולי יל"ד בגיל מבוגר יותר ואילו בחולי יל"ד בגיל הביניים יש צורך בתקופה ארוכה מ – 10 שנים כדי לבדוק את התועלת של "טיפול מידי" או הנזק של "ללא טיפול". איני חושב שניתן לסמוך על תוצאות מחקרים "עתיקים" אלו כי אנו יודעים שכמה שמטפלים ביל"ד מוקדם יותר כך יהיה התוצא הבריאותי טוב יותר. שאלת הטיפול התרופתי ה"מושהה" הוא רלבנטי בחולי יל"ד קל בדרגה 1 עם סיכון CV נמוך. בקבוצה חולים אלו לא ברור עדיין" האם טיפול תרופתי מוקדם" ביל"ד ביחד עם טיפול שאינו תרופתי לעומת טיפול שאינו תרופתי בלבד יניב תוצאות טובות יותר.